מנהרות   עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת: יֵשׁ אוֹר בִּקְצֶה הַמִּנְהָרָה, הוּא רַק מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ. אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק, הַמִּנְהָרָה שֶׁבָּהּ אַתְּ נוֹהֶגֶת, וַאֲנִי לְצִדֵּךְ, מוֹבִילָה לְמִנְהָרָה נוֹסֶפֶת שֶׁגַּם בָּהּ מְהַבְהֵב אוֹר בַּקָּצֶה, וּכְשֶׁנַּגִּיעַ אֵלָיו תִּפָּתַח עוֹד מִנְהָרָה, וְכָךְ הָלְאָה וְכָךְ הָלְאָה. הַאִם נַגִּיעַ לְאוֹר יָצִיב, לִקְצֶה הַקְּצָווֹת, לְסוֹף סוֹפֵי הַמִּנְהָרוֹת? אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת בְּקוֹל, אַךְ שְׂפָתַיִךְ רוֹטְטוֹת וַאֲנִי אֵינֶנִּי … המשך לקרוא בימת אורח: משה דור — שני שירים חדשים